דפוסי ההשתתפות של ערביי בשוק העבודה

Transcript

1 דפוסי ההשתתפות של ערביי ישראל בשוק העבודה ערן ישיב אוניברסיטת תל-אביב ניצה (קלינר) קסיר בנק ישראל 5 אוגוסט 2009 תקציר עבודה זו בוחנת את דפוסי ההשתתפות של ערביי ישראל בשוק העבודה. היא מציגה נתונים ואומדת משוואות השתתפות. שני ממצאים בולטים הם: (1) דפוס השתתפות לא שגרתי של גברים ערבים על פני מחזור החיים, המתבטא בירידה תלולה בשיעורי ההשתתפות בגיל מוקדם יחסית; (2) ממוצע השתתפות נמוך של נשים, כשברקע שונות רבה בשיעורי ההשתתפות. בין ההסברים לתופעות אלו ניתן למנות: אצל הגברים הערבים, עבודה במשלחי יד המחייבים כושר פיזי ולכן פרישה בגילאים מוקדמים יחסית, תוך הגדלת ההסתמכות על בני משפחה. אצל הנשים, השפעת גורמים המאפיינים את האשה כ"מודרנית" או "מסורתית" בקביעת דפוסי ההשתתפות. 1

2 1. מבוא עבודה זו עוסקת בנושא השתתפות ערביי ישראל בשוק העבודה. העבודה מתארת את דפוסי ההשתתפות ומנתחת מספר גורמים המסבירים אותם. מצבם של ערביי ישראל בשוק העבודה זוכה לתשומת לב רבה בדיון הציבורי ובמחקר הכלכלי, הן בשל משקלם הגבוה באוכלוסייה (חמישית מאוכלוסיית מדינת ישראל) והן בשל השתלבותם הפחות מוצלחת בשוק העבודה בהשוואה ליהודים. בהקשר של השתלבותם של ערביי ישראל בשוק העבודה יש תופעות רבות חשובות כגון אי שוויון בשכר ובסיכויי התעסוקה. סוגיית גם שיעורי ההשתתפות של ערביי ישראל היא מהנושאים החשובים, בעיקר בשל שיעורי השתתפות הנשים של נמוכים הערביות בכוח העבודה ובשל פרישה מכוח העבודה בגיל צעיר יחסית אצל הגברים ערביי ישראל. תופעות אלו והשלכותיהן על המצב הכלכלי-חברתי של הערבים בישראל מדגישות את הצורך במדיניות ממשלתית שתסייע להעלאת שיעורי ההשתתפות של הנשים ולצמצום הפרישה המוקדמת של הגברים. לצורך כך חשוב אפוא להבין את הגורמים המסבירים את דפוסי ההשתתפות המיוחדים לחברה הערבית בישראל והגורמים להם. דפוסי ההשתתפות הללו אינם ניתנים להסבר מלא על ידי גורמים המסבירים את דפוסי בדרך כלל ההשתתפות כגיל, השכלה, מצב משפחתי, מספר ילדים והכנסתם של הבית בני האחרים. עבודה זו תנסה לשפוך אור בהיבטים שונים על הגורמים לפרישה המוקדמת של גברים ערביי ישראל ולשיעורי ההשתתפות הנמוכים בקרב הנשים הערביות. העבודה עושה שימוש במאגר נתונים חדש יחסית, הסקר החברתי לשנת 2005, שהתמקד בסוגיה של ההשתתפות בכוח העבודה. 2 מבנה העבודה הוא כדלקמן: סעיף מציג מספר נתונים עיקריים על שוק העבודה של ערביי ישראל וסוקר את ממצאי הספרות. סעיף 3 מביא נתונים בנושא ההשתתפות בשוק העבודה וסעיף 5 מציע הסברים לתמונה העולה מהנתונים. סעיף מביא אמידה אקונומטרית של משוואת 4 השתתפות. הסעיף מציג מודל השתתפות, מסביר את המתודולוגיה, ומפרט את התוצאות. סעיף 6 דן במשמעות של הנתונים ושל תוצאות האמידה ומסכם. תודתנו לעמית מאירוביץ', לחן קדרון ולרן רדניק על סיועם הרב בארגון הנתונים ועיבודם; למומי דהן, לצבי אקשטיין ולמשתתפי הסמינרים במחלקת המחקר של בנק ישראל ובאגודה הישראלית לכלכלה על הערותיהם המועילות. 2

3 2. שוק העבודה של ערביי ישראל בסעיף זה נסקור מספר נתוני יסוד של שוק העבודה של ערביי ישראל, נתונים המדגישים את הצורך והחשיבות לחקור את השתלבותם של ערביי ישראל בשוק העבודה. בנוסף נביא מסקנות מהספרות הקיימת. א. נתוני יסוד בסעיף זה נציג נתונים דמוגרפיים ונתונים לגבי שוק העבודה הערבי ללא התייחסות לנושא ההשתתפות הנדון בהרחבה בהמשך. דמוגרפיה. 1 בגיל העבודה. הערבים מהווים 20% מהאוכלוסייה הכללית בישראל ו- 16.8% מהאוכלוסייה הסיבה להבדל זה באחוזים היא כי זו אוכלוסייה עם משקל גדול לילדים ונוער (בני פחות מ- 15 ). אחוז הילדים בגיל 14-0 הוא 39.9% (לעומת 25.5% אצל היהודים). משקל הערבים באוכלוסייה השתנה עם השנים: עם קום המדינה כ- 18% מתושביה היו ערבים; בעקבות גל העלייה הגדול, הוא 1951 חדות ירד לפחות מ- 14% שנה לאחר מכן ועד ל- 11% בשנת ובמהלך שנות החמישים הוא נשאר בשיעור זה; בשל פריון הילודה הגבוה יחסית בקרב הערבים נרשמה עלייה בחלקם באוכלוסייה עד לכ- 12% ב ; ב עלה משקלם ליותר מ- 14%, כתוצאה מסיפוח ירושלים 1989 המזרחית לישראל, ומ ועד גדל בקצב הוא של ממוצע נקודת האחוז כל חמש שנים והגיע ל- 18.5% בסוף שנות ה- 80 ; בעקבות גל העלייה של שנות ה- 90 נבלם הגידול (ואף נרשמה % ירידה קלה) בחלקה של האוכלוסייה הערבית והתייצב סביב משנת חזרה מגמת 24% הגידול, והייתה עלייה עד לכמעט 20% בסוף תחזית הלמ"ס לשנת בין היא 11.9% 12.3% ל- 26%. הערבים מהווים מכוח העבודה האזרחי, מהמועסקים ו- 18.5% מהמובטלים. אבטלה. הגברים הערבים סובלים בכל השנים משיעור אבטלה גבוה יותר בהשוואה לגברים היהודים אך הפערים אינם אחידים על פני זמן. 3 1 הנתונים בסעיף זה מעודכנים לשנת 2007, ומתבססים על השנתון הסטטיסטי לשנת 2008, של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

4 1 תרשים 1 א': שיעור אבטלה בקרב גברים, לפי מגזר 16% 14% 12% 10% 8% 6% 4% 2% 0% גברים ערבים גברים יהודים מקור: עיבודים מסקרי כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 1. ערבי מוגדר כנוצרי, מוסלמי או דרוזי אשר יבשת מוצאו ויבשת מוצא אביו אינה אירופה או אמריקה. החל מ ניתן לאפיין ערבי בצורה מדויקת יותר בשל משתנים חדשים. הגדרת ערבי בתרשים זה לא לקחה בחשבון את המשתנים החדשים בשל הצורך לבצע השוואה עקבית רבת שנים. לעומת זאת עם השנים נפתח פער של אבטלה גדולה יותר בקרב נשים ערביות בהשוואה לנשים יהודיות עד סוף שנות התשעים היה במרבית השנים שיעור האבטלה של הנשים הערביות נמוך מזה של הנשים היהודיות, ולקראת סוף שנות התשעים התהפך היחס ושיעור האבטלה של הנשים הערביות עלה על זה של היהודיות. 1 תרשים 1 ב': שיעור אבטלה בקרב נשים, לפי מגזר 18% 16% 14% 12% 10% 8% 6% 4% 2% 0% נשים ערביות נשים יהודיות מקור: עיבודים מסקרי כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 1. ערביה מוגדרת כנוצרית, מוסלמית או דרוזית אשר יבשת מוצאה ויבשת מוצא אביה אינה אירופה או אמריקה. החל מ ניתן לאפיין ערביה בצורה מדויקת יותר בשל משתנים חדשים. הגדרת ערביה בתרשים זה לא לקחה בחשבון את המשתנים החדשים בשל הצורך לבצע השוואה עקבית רבת שנים.

5 התבוננות בשיעורי האבטלה לפי רמת השכלה מלמדת כי כמו בארצות רבות שיעור האבטלה פוחת 2 עם ההשכלה : לוח 1: שיעור אבטלה בקרב האוכלוסייה הערבית לפי מין ומספר שנות לימוד, 2005 מספר שנות לימוד גברים נשים תעסוקה. סה "כ מקור: לוח 8.2, סקר כוח אדם, השלכה המרכזית לסטטיסטיקה המועסקים הגברים הערבים מרוכזים במשלחי יד ובענפים המתאפיינים במיומנות נמוכה יחסית. כך, כ- 60% מתעסוקת הגברים הערבים היא בענפי הבינוי, המסחר, והתעשייה וכ- 65% בעבודה מקצועית בתעשייה בבינוי ובחקלאות ובעבודה לא מקצועית. תעסוקה בענפים מתקדמים ובמנהל הציבורי היא בהיקף מצומצם ביותר. התרשימים הבאים מתארים זאת: תרשים 2 א': תעסוקת גברים ערבים לפי ענף, 2005 חקלאות 3% ארגונים וגופים חוץ מדינתיים 1% שירותי בריאות 4% שירותים קהילתיים 3% תעשייה 16% בינוי 27% חינוך 6% מסחר ותיקונים 18% שירותים עסקיים 6% מינהל ציבורי 3% שרותי אירוח ואוכל 4% תחבורה,אחסנה ותקשורת 9% מקור: עיבודים מהסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, להלן נשתמש בנתונים לשנת 2005 כדי להיות עקביים עם הניתוח האמפירי המוצג בהמשך. 5

6 תרשים 2 ב': משלחי היד של גברים ערבים, 2005 עובדים בלתי מקצועיים 10% משלח יד אקדמי 8% מקצועות חופשיים וטכניים 4% מקצועיים בתעשייה,בינוי ואחרים 52% מנהלים 5% עובדי פקידות 4% סוכנים,מכירות ועובדי שירותים 15% עובדים מקצועיים בחקלאות 2% ריכוזיות דומה קיימת אצל הנשים ש- 65% מהן מועסקות בחינוך, בשירותי בריאות או בתעשייה ומשלח היד שלהן תואם ענפים אלו. תרשים 3 א': תעסוקת נשים ערביות לפי ענף, 2005 מינהל ציבורי 4% שירותים עסקיים 6% תחבורה,אחסנה ותק שורת 2% שירותי אירוח ואוכל 4% מסחר ותיקונים 8% בינוי 1% חינוך 47% תע שייה 7% חקלאות 1% שירותים קהילתיים 6% חשמל ומים 1% שירותי בריאות 13% מקור: עיבודים מהסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,

7 תרשים 3 ב': משלחי היד של נשים ערביות, 2005 מקצועיים בתעשייה, בינוי ואחרים עובדים בלתי מקצועיים 2% 15% סוכנים,מכירות ועובדי שירותים 23% משלח יד אקדמי 12% עובדי פקידות 16% מנהלים 1% מקצועות חופשיים וטכניים 31% מקור: עיבודים מהסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכר. המועסקים הערבים משתכרים פחות מהיהודים בגלל שמספר שעות העבודה השבועיות שלהם.2 קטן יותר ובעיקר בגלל שהשכר שלהם לשעה נמוך בהרבה, כפי שנראה בלוח ראוי לציין כי שכרן לשעה של הנשים הערביות גבוה מזה של הגברים הערבים, כנראה בשל הסקלטיביות של מי שיוצאת לעבודה. 7

8 לוח 2: הכנסה ושעות עבודה שבועיות לפי מין ומגזר, 2005 יהודים ערבים גברים נשים גברים נשים 4,101 5,346 5,541 9,348.3 הכנסה ממוצעת ברוטו לחודש ( ) מספר ממוצע של שעות עבודה לשבוע הכנסה ממוצעת ברוטו לשעת עבודה ( ) מקור: לוח 25, סקר הכנסות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב. ממצאים ממחקרים קודמים הנושא של ערביי ישראל בשוק העבודה זכה לתשומת לב מחקרית. להלן סקירה קצרה של הממצאים העיקריים בשני נושאים מרכזיים: אי שוויון תעסוקתי ואי שוויון בשכר. אי השוויון התעסוקתי הנתונים מעידים על אי-שוויון תעסוקתי בין יהודים לערבים בישראל במציאת עבודה, באפשרויות התעסוקה ובמשלחי היד בהם מועסקים. השאלה שנבחנה במחקרים רבים היא מה המקור של אי-שוויון זה. בר-אל (1993) מציין כי הערבים אינם ממצים את כישוריהם בשוק העבודה וזאת למרות השיפור הניכר והמתמשך שחל בהשכלתו של כוח העבודה הערבי על פני זמן. הערבים המתגוררים בישובים מרוחקים סובלים בעיקר ממחסור בהיצע של משרות, ואלו המתגוררים בטווח יוממות לערים גדולות עוסקים לרוב במשלחי יד המניבים שכר נמוך. גדל והולך הפער בין רמת ההשכלה של כוח העבודה הערבי ואפשרויות התעסוקה המקומיות. אלחאג', לוין-אפשטיין וסמיונוב (1994) מצאו כי בשל ההפרדה הגיאוגרפית בין האוכלוסייה היהודית לבין האוכלוסייה הערבית הפרדה שאינה מקרית ובשל מיקומם הגיאוגרפי של היישובים הערביים, ההזדמנויות בשוק העבודה העומדות בפני האוכלוסייה הערבית מצומצמות. גם חולשת הבסיס היצרני בתוך המגזר הערבי מגבילה את אפשרויות התעסוקה בשוק העבודה המקומי בעיקר לשירותים הציבוריים, ובתוכו, לתחומי ההוראה והרווחה. במחקרם נמצא שערבים המועסקים מחוץ לישוב מגוריהם משתלבים לרוב במקצועות הצווארון הכחול. הם בדקו גם את מגמות השינוי במבנה התעסוקה של האזרחים הערבים ומצאו כי הולך וגדל אי השוויון בין המגזר היהודי והערבי. 8

9 אחדות, לביא וסולה (2000) בדקו לאורך זמן את ההסתברות להיפלט מתעסוקה לאבטלה והראו שההסתברות של ערבי להיות מובטל גבוהה והסיכוי של ערבי מובטל להיקלט בתעסוקה נמוכים מאלו של היהודי בעל אותם המאפיינים. הסיכוי הנמוך להיקלט בתעסוקה מבטא ככל הנראה את ההיצע המוגבל של הזדמנויות העבודה ביישובים הערביים ואת חוסר הנכונות של מעסיקים יהודים להעסיק ערבים. הדוחות השנתיים של עמותת סיכוי ( ) ודו"ח המכון הישראלי לדמוקרטיה,(2001) מצביעים על אפלייתם בעיסוק של הערבים בשוק העבודה כחלק עיקרי מבעיית השתלבותם של הערבים בשוק. להערכתם במקרים רבים השיקול הביטחוני הוא תירוץ למניעת שילובם של אזרחים ערבים במכלול רחב של משרות, אף שאין להן כל נגיעה לענייני בטחון. בחינה של מספר הערבים המועסקים בחברות ממשלתיות, שמספרם של עובדים ערבים במקומות עבודה אלו קטן מאוד. משרדים ממשלתיים ותאגידים ציבוריים מראה כתוצאה מהאפליה, שיעור הצעירים הערבים הלומדים באוניברסיטה נותר נמוך ואלה הלומדים שם ממעטים לבחור במקצועות המדעיים והטכנולוגיים. גרא וכהן (2001) וגרא (2005) בחנו את מידת אי השוויון התעסוקתי בין ערבים ליהודים בעלי השכלה גבוהה בשוק העבודה בשנות ה- 90. הממצאים מרמזים על קיומה של אפליה בעיסוק, שגם להערכתם קשורה בחלקה לנימוק הביטחוני. המחברים מראים שהסיכויים של הערבים, ובעיקר משכילים, לעסוק במשלחי יד ההולמים את השכלתם נמוכים בהרבה לעומת היהודים, בעיקר מחוץ לאזור מגוריהם. המסקנה היא כי עבודה בהוראה ממלאת מקום מרכזי בתעסוקת הערבים בעלי ההשכלה הגבוהה משום שהם אינם מתקבלים לעבודה בתחומי עיסוק אחרים. מהממצאים של תזכיר בנושא תעסוקת ערבים בעלי תואר אקדמי שפורסם ע"י משרד התמ"ת (2005) עולה כי קיימת הפרדה עיסוקית גבוהה בין המגזר היהודי והערבי, כך שמרבית הערבים בעלי תואר אקדמי ומשלח יד אקדמי מועסקים במשלחי יד מכווני קהילה ולא מכווני עסקים. בנוסף, קיימת רמת הפרדה ענפית גבוהה בין שני המגזרים כך שמרבית בעלי תואר אקדמי ומשלח יד אקדמי מועסקים בסקטור הציבורי. פערים אלו משתקפים גם בפערי שכר עמוקים התורמים להתרחבות הפערים החברתיים והכלכלים בין המגזר היהודי לערבי. מיעארי, זוסמן וזוסמן (2008) מוצאים כי ערב האינתיפאדה השנייה (ספטמבר 2000) היו לערביי ישראל שיעורי היפרדות נמוכים מאלו של היהודים אך הפער הצטמצם מאד לאחר פרוץ האינתיפאדה. הערכת החוקרים שההסבר הסביר הוא אפליה. מיעארי (2008) מצא כי סיכוייו של מובטל ערבי למצוא עבודה הורעו על פני השנים והם נמוכים באופן בולט ומשמעותי מסיכוייו של מובטל יהודי. מובטל ערבי למצוא עבודה 52% בעוד שבשנת 1996 הייתה ההסתברות של 6 נקודות האחוז יותר מאשר ההסתברות של מובטל יהודי התהפכה התמונה ובשנת 2004 הסיכוי של מובטל ערבי למצוא עבודה ירד ל- 33% 8 נקודות האחוז פחות מאשר ההסתברות של מובטל יהודי. 9

10 פלד-לוי וקסיר (קלינר) (2009) מצאו כי ערביי ישראל גברים ונשים נוטים להתייאש מחיפוש אחר עבודה ולפרוש מכוח העבודה יותר מאשר היהודים. זאת גם כאשר מפקחים על מאפיינים אישיים ודמוגרפיים אחרים כהשכלה, גיל ומקום מגורים. עוד נמצא במחקר כי מבין כל המאפיינים האישיים והדמוגרפיים, ההשתייכות למגזר הערבי הינה בעלת ההשפעה החזקה ביותר על התייאשות ופרישה מכוח העבודה. ממצא זה משקף את יכולת ההשתכרות הנמוכה של האוכלוסייה הערבית בהשוואה ליהודים בעלי מאפיינים דומים. בין ההסברים האפשריים לתופעה זאת, חסמים תרבותיים המקשים על השתלבותם בחלק ממקומות העבודה ואפלייתם לרעה בתחום התעסוקה. אי שוויון בשכר הנתונים מעידים על קיום פערי שכר בין יהודים לערבים בישראל. בדומה למחקרים בנושא אי- השוויון התעסוקתי גם מחקרים רבים שעסקו בסוגיית פערי השכר בחנו את מקורו של פער השכר ובפרט האם מקורו באפליה. חשוב לציין שגם ההבדלים במאפייני הקבוצות, כגון הבדלי השכלה, יכולים לנבוע מאפליה אותה חווים הפרטים טרם הצטרפותם לשוק העבודה. (1994) Semyonov Lewin-Epstein and בחנו את פערי השכר בין יהודים לערבים והראו ששכיר יהודי נהנה מתשואה גבוהה יותר לתכונות הפרט מאשר שכיר ערבי. אבתיסאם (1995) בוחנת את סוגיית האפליה בשכרן של נשים ערביות. הנשים הערביות, הן אלו העובדות במפעלים שבערים הגדולות והן אלו המועסקות בכפרים, משתכרות פחות מהעובדות היהודיות באותו ענף. קלינוב (1999) בחנה את מגמות השינוי של פערי השכר בין יהודים לערבים. לפי מחקרה השכר של גבר יהודי היה גבוה משכרו של גבר ערבי בעל אותם מאפיינים בכ- 11% בשנת לעומת כ- 17% בתחילת שנות השמונים. לעומתה, זוסמן ופרידמן (2008) מצאו שבמרוצת השנים נרשמה מגמת עלייה בפערי השכר לשעת עבודה לרעת ערבים בהשוואה ליהודים בעלי תכונות נצפות דומות: מכ- 12% בתחילת התקופה ללמעלה מ- 25% בסופה. במחקר מוזכרים הסברים אפשריים להתרחבות פערי השכר: התגברות האפליה בעקבות מהומות אוקטובר 2000; ירידת הביקוש לעובדים ערבים כתוצאה מחשיפת המשק ליבוא והעלייה בהיצע העבודה בשל כניסת העובדים הזרים למשק והגידול במספרם ובשל גל העלייה; שינויים בכוח העבודה הערבי עלייה בחלקם של הערבים בעלי שנות לימוד רבות יחסית, שאיכות השכלתם, שהיא בלתי נצפית, נמוכה יחסית לזו של יהודים, בד בבד עם קיומה של אפליה רחבה יותר של ערבים משכילים בהשוואה לערבים לא-משכילים. בנוסף נרשמה ירידה בשיעורם של ערביי ישראל הרוכשים השכלה אקדמית במקצועות המקנים תמורה גבוהה בשוק העבודה והייתה ירידה יחסית במלאי ההון למועסק במגזר הערבי בהשוואה למגזר יהודי, המפחיתה את התפוקה היחסית לעובד. (2006) Asali תיעד את הפערים הקיימים בין השכר של גברים יהודים לבין השכר של גברים ערבים בתקופה ואמד רגרסיית שכר על מנת לבחון את הגורמים לפער השכר הקיים. פערי השכר הנצפים מחולקים לשלושה מרכיבים: פערים הנובעים מהבדלים בהון האנושי, פערים 10

11 ,(occupational segregation) הנובעים מאפליה בעיסוק ופערים הנובעים מאפליה בשכר.(discrimination) ממצאי המחקר מעידים על התגברותה של אפליית השכר במהלך תקופת המדגם: ב רק 5%-10% מפער השכר יוחסו לאפליה בשכר כאשר בשנים מספר זה עמד כבר על 20%-30%. גם (2007) Haberfeld,Cohen and שחקרו את השפעת הגידול באי-השוויון בהכנסות בשוק העבודה הישראלי בשנים על פערי ההכנסות, מצאו כי האפליה לגבי עובדים מהמגזר הערבי מ ואילך לא פחתה ואולי אף גברה. 11

12 3. ההשתתפות של ערביי ישראל בשוק העבודה 3 בסעיף זה נתמקד בתיאור ההשתתפות של ערביי ישראל בשוק העבודה. נפריד בין נתוני הגברים ובין נתוני הנשים משום שהתנהגותם מאוד שונה. ישנן מספר סיבות להתמקדות זו: ההשתתפות בשוק העבודה היא החלטה ראשונית ומשמעותית; שיעורי התעסוקה של הערבים נקבעת במידה רבה על ידי שיעור ההשתתפות (בהשוואה לשיעור האבטלה); ישנן משמעויות חשובות למדיניות ממשלתית בכל הנוגע להשתתפות. חשובים אך מן הראוי לטפל בהם בנפרד. עם זאת, גם נושאים נוספים, שחלקם הוזכרו לעיל, נפתח בתיאור מקורות הנתונים. לאחר מכן נציג את הנתונים בפרספקטיבות שונות. הם 3.1 מקורות הנתונים 2005 הנתונים בעבודה זו נלקחו המרכזית לסטטיסטיקה. בעיקר מהסקר החברתי ומסקר כוח אדם לשנת של הלשכה הסקר החברתי הוא סקר שנתי שוטף המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל ורווחתה, ובוחן את תפיסות הפרטים בחברה לגבי היבטים שונים של חייהם. הסקר בנוי מנושאים קבועים הנחקרים מדי שנה, ומנושא שנתי מיוחד הנחקר בהרחבה. כלל 2005 בשנת הסקר הרחבה בנושא השתתפות בכוח העבודה ולכן הוא נבחר לצרכי עבודה זו. סקר זה כולל פרטים רבים שאינם מופיעים בסקר כוח אדם ובכלל זה פרטים על עמדות לגבי השתתפות בעבודה ובתעסוקה, אפיון דתי, שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים, קשרים עם בני משפחה ועוד. המדגם לסקר החברתי בשנת 2005 כלל 9,543 אנשים בני 20 מעלה, המייצגים כ- 4.3 מיליון איש בגילאים אלה. מהם 500 נתגלו כלא-שייכים לאוכלוסיית הסקר ומהשאר השיבו לסקר כ- 83%. לפיכך בסך הכל נדגמו 7,647 איש. סקר כוח אדם הוא סקר רבעוני הכולל שאלות בנושא השתתפות, תעסוקה ואבטלה כמו גם כמה פרטים דמוגרפיים. הסקר מתייחס לאוכלוסייה מדינת של הקבועה ישראל ומעלה. 15 בגילאי בסקר כוח אדם כל רבע שנה מורכב מארבעה פנלים ובכל פנל כ- 2,700 משקי בית. כל פנל נחקר 4 בשני רבעים עוקבים, יוצא מהמדגם שני רבעים עוקבים, וחוזר אליו לשני רבעים עוקבים. הסיבה להתמקדותנו במחקר זה בסקר כוח אדם של שנת 2005 היא כדי שתהיה עקביות בין שני הסקרים 5 הסקר החברתי וסקר כוח-האדם. מסיבה דומה בחרנו גם בסקר כוח אדם להתמקד בגילאי 20 ומעלה הניתוחים מבוססים על דיווחי הפרטים בסקרי הלמ"ס. אין באפשרותנו לשלול עבודה לא מדווחת. 4 ארבעת הפנלים מתקיימים רק בישובים יהודיים גדולים יחסית ובמספר ישובים ערביים כנצרת ומזרח ירושלים. ביתר הישובים מתקיימים פנל אחד או שניים. לדיון בהשלכות של שיטת דגימה זו ראו (1996). Beenstock-Klinov 5 השוואה אומדני האוכלוסייה ואומדני תכונות כוח העבודה בסקר החברתי ובסקר כוח אדם, והסיבות לפערים באומדנים אלו מפורטים אצל פסטרנק וברגמן-צבן (2005). הגדרות הסקר החברתי מובאות ב- והגדרות סקר כוח אדם מובאות ב-

13 3.2 שיעור ההשתתפות על פני זמן שיעורי ההשתתפות על פני זמן של ערביי ישראל גברים ונשים מובאים בתרשימים הבאים: 80% 75% תרשים 4 א': שיעור ההשתתפות על פני זמן לפי מגזר גברים, גברים ערבים גברים יהודים 1,2 70% מקור: עיבודים מסקרי כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 1. ערבי מוגדר בין השנים 1967 ל 1978 כלא יהודי אשר אביו אינו יהודי ואשר יבשת מוצאו אינה אירופה או אמריקה. בין השנים 1979 ל ערבי מוגדר כנוצרי, מוסלמי או דרוזי אשר יבשת מוצאו ויבשת מוצא אביו אינה אירופה או אמריקה. החל מ ניתן לאפיין ערבי בצורה מדויקת יותר בשל משתנים חדשים. הגדרת ערבי בתרשים זה לא לקחה בחשבון את המשתנים החדשים בשל הצורך לבצע השוואה עקבית רבת שנים. 2. ב- 1982, , 1984, 1983, ו חל שינוי בשיטת ניפוח המדגם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. השיעור בשנים אלו חושב הן בשיטת הניפוח הישנה, על מנת לאפשר השוואה אמינה על-פני השנים. תרשים 4 ב': שיעור ההשתתפות על פני זמן לפי מגזר נשים, % 60% 55% 1, % 50% נשים ערביות נשים יהודיות 40% 30% 20% 10% 0% מקור: עיבודים מסקרי כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 1. ערביה מוגדרת בין השנים 1967 ל כלא-יהודיה אשר אביה אינו יהודי ואשר יבשת מוצאו אינה אירופה או אמריקה. בין השנים 1979 ל ערביה מוגדרת כנוצרית, מוסלמית או דרוזית אשר יבשת מוצאה ויבשת מוצא אביה אינה אירופה או אמריקה. החל מ ניתן לאפיין ערביה בצורה מדויקת יותר בשל משתנים חדשים. הגדרת ערביה בתרשים זה לא לקחה בחשבון את המשתנים החדשים בשל הצורך לבצע השוואה עקבית רבת שנים. 2. ב- 1982, , 1984, 1983, ו חל שינוי בשיטת ניפוח המדגם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. השיעור בשנים אלו חושב הן בשיטת הניפוח הישנה על מנת לאפשר השוואה אמינה על-פני השנים. 13

14 מהתרשימים עולה כי שיעור ההשתתפות על פני זמן 6 של הגברים הערבים הלך וירד, וזה של הנשים הלך ועלה - בדומה לשינויים שהתחוללו במדינות מערביות רבות. שיעורי ההשתתפות ירדו גם בקרב הגברים היהודים בישראל, אולם הירידה אצל הגברים הערבים חריפה יותר: לאחר שב שיעור השתתפותם של הגברים הערבים היה גבוה בכ- 5 נקודות אחוז מזה של הגברים 7 היהודים, התהפכה התמונה בשנים האחרונות, ושיעור השתתפותם של הערבים נמוך יותר. הסבר אפשרי לירידה החריפה של שיעורי ההשתתפות בקרב הגברים הערבים הוא הצטמצמות הביקוש היחסי לעובדים לא-משכילים כ- 60 תוצאת שינויים טכנולוגיים, חשיפת המשק ליבוא מתחרה ותהליך הגלובליזציה. ירידה חריפה במיוחד ניכרה בשנות השבעים אולי בשל תחלופה עם עובדים פלשתינים. הירידה החדה בשיעורי ההשתתפות של הגברים הערבים מתחילת שנות 8 התשעים הושפעה גם מכניסתם של העובדים הזרים לארץ. בתחילת שנות האלפיים נבלמה הירידה החדה של שיעורי השתתפותם ככל הנראה, גם בשל הקיצוצים הנרחבים בקצבאות 9 ובהחמרת התנאים לקבלתן. שיעורי ההשתתפות של הנשים הערביות הוכפלו מ עד 2006 מכ- 10 אחוזים לכ- 20 אחוזים אך הם עדיין נמוכים במיוחד. קצב העלייה של שיעור ההשתתפות בקרבן היה נמוך מזה של הנשים היהודיות, ולכן הפער התרחב. שיעורי ההשתתפות הנמוכים בקרב הנשים הערביות עולים בקנה אחד עם ממצאי הסקר החברתי של הלמ"ס לגבי העמדות של האוכלוסייה הערבית: כ- 24 אחוזים מן הערבים סבורים כי די ביציאה לעבודה של אחד מבני הזוג. בקרב היהודים מחזיקים בעמדה זו כ- 12 אחוזים. זאת ועוד: 97 אחוזים מן הערבים סבורים כי חשוב שהגבר יעבוד, לעומת אחוזים בלבד מן היהודים. במשפחות בהן יש ילדים קטנים ובהן הנסקר סבור כי חשוב שאחד מההורים יצמצם את היקף עבודתו או לא יעבוד כלל נמצא כי אצל הערבים קרוב ל- 97 אחוזים סבורים שעדיף שהאשה תעשה זאת בהשוואה ל- 71 אחוזים בקרב היהודים. 3.3 ההשתתפות על פני מחזור החיים התרשימים דלעיל מתייחסים לסדרות עיתיות. יש עניין מיוחד בבחינת פרופיל ההשתתפות על פני 10 מחזור החיים. תרשים 5 מציג את פרופילי ההשתתפות לשנת 2005 על סמך סקר כוח אדם והסקר החברתי של הלמ"ס לשם קיצור, בכל מקום במחקר שכתוב גברים ערבים או נשים ערביות הכוונה לגברים ערביי ישראל או לנשים ישראליות ערביות, בהתאמה. 7 ממצאים אלו מתיישבים עם ממצאיו של דהן (2007), שמדווח על היווצרות פער בשיעורי ההשתתפות של גברים מוסלמים לעומת גברים יהודים, פער שלא היה קיים בעבר. 8 ראו: "התמורות בתעסוקת ערביי ישראל בעשור האחרון", דוח בנק ישראל לשנת 2004, פרק ב': "התעסוקה והשכר", תיבה ב'- 2, עמ' ראו דיון בדוח בנק ישראל לשנת 2007 בפרק ח': "סוגיות במדיניות הרווחה". 10 במחקר זה "פרופיל השתתפות על פני מחזור החיים" הוא פרופיל כפי שמתבטא בנקודת זמן אחת שנת 2005.

15 100% 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0% תרשים 5: שיעורי השתתפות על פי גיל ערבים, 2005 גברים ערבים- סקר כ"א נשים ערביות- סקר כ"א גברים ערבים- סקר חברתי נשים ערביות- סקר חברתי מקור: עיבודים מסקר כוח אדם וסקר חברתי 2005 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מבחינת פרופיל ההשתתפות בעבודה לפי הגיל עולים שני ממצאים מרכזיים: שיעור ההשתתפות בקרב הגברים הערבים עולה תחילה עם הגיל, ואילו לאחר גיל 45 הוא יורד משמעותית. פרופיל ההשתתפות של נשים ערביות נמוך הרבה יותר, אבל גם הוא כולל פרישה בגיל צעיר יחסית. ראוי לציין כי נתוני הסקר החברתי וסקר כוח אדם אינם זהים. נתוני הסקר החברתי נותנים 11 תמונה "דרמטית" יותר של ירידת שיעורי ההשתתפות, בפרט אצל הגברים הערבים. עם זאת, לפי שני הסקרים, בצורה משמעותית. לאחר גיל 45 ההשתתפות של הגברים הערבים יורדת לאורך מחזור החיים דפוסים אלו של פרישה מוקדמת תואמים גם את עמדות הערבים שהובעו בסקר החברתי: בעוד שרק 9 אחוזים מהיהודים סבורים כי גיל הפרישה צריך להיות עד 54 (זה הגיל המינימאלי שהוצע בסקר), חושבים כך 22.5 אחוזים מהערבים. 3.4 ההשתתפות על פני מחזור החיים ברמות השכלה שונות נשאלת השאלה האם דפוס ההשתתפות של פרישה מוקדמת בקרב הגברים הערבים קשור באופן ספציפי לרמת ההשכלה? האם התופעה מאפיינת רק גברים בעלי השכלה נמוכה או שהיא תופעה רחבה יותר, והאם דפוס ההשתתפות האמור בקרב הגברים הערבים הוא תוצאה רק של שיעור גבוה יחסית של בעלי השכלה נמוכה? התבוננות בפרופיל ההשתתפות לפי גיל ברמות השכלה שונות מצביעה כי תופעה זו של פרישה מוקדמת מתקיימת בכל קבוצות ההשכלה. עם זאת, כצפוי, הגיל בו נרשמת ירידה בשיעור ההשתתפות בקרב גברים יהודים וערבים עולה ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר מאחר שהמדגם של הסקר החברתי קטן יותר, מציג הסקר החברתי תמונה פחות מונוטונית על פני מחזור החיים.

16 בהשוואה בין גברים ערבים וגברים יהודים ממצא בולט הוא שאצל הערבים הירידה בהשתתפות תמיד מתחילה מוקדם הרבה יותר מאשר אצל היהודים. התופעה הזו בולטת ומוקדמת יותר אצל בעלי השכלה נמוכה. התבוננות בתרשים 6 א' בשיעור ההשתתפות על פני מחזור החיים בקרב בעלי השכלה לא אקדמית (12-0) מראה כי דפוסי ההשתתפות של גברים ערבים, כצפוי, דומים למתואר לעיל לגבי כלל הגברים הערבים. אולם דפוסי ההשתתפות של גברים יהודים בעלי השכלה נמוכה יחסית אינם דומים לאלו של הגברים הערבים פרופיל השתתפותם דומה למקובל בעולם המערבי כמתואר מטה. הפרישה מהשתתפות מתחילה באופן משמעותי לאחר גיל 60, ולא לאחר גיל 45 כמו אצל הגברים הערבים. גם כשמחלקים את קבוצת בעלי השכלה של 12-0 שנות לימוד לתתי קבוצות לפי הגדרות צרות יותר של רמות השכלה בולטת הפרישה המוקדמת של הגברים הערבים בכל תתי הקבוצות, וכצפוי היא חזקה יותר ככל שההשכלה נמוכה יותר. ראוי לציין שדפוס הפרישה המוקדמת בקרב הגברים הערבים בולט גם כשמנטרלים את השפעת ההבדל בהתפלגות ההשכלה בין הגברים הערבים ליהודים, אך העוצמה קטנה יותר. אצל הנשים הערביות בעלות השכלה נמוכה אין פרופיל השתתפות "קלאסי" על פני החיים, כלומר,hump-shaped בניגוד למצב אצל הנשים היהודיות. השיעור הוא קבוע יחסית ונמוך מאוד עד גיל הפרישה. תרשים 6 א': התפלגות שיעורי השתתפות על פי גיל גברים בעלי 12-0 שנות לימוד 100% 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% גברים יהודים גברים ערבים 10% 0% מקור: עיבודים מסקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,

17 ב 9 תרשים 6 ב': התפלגות שיעורי השתתפות על פי גיל נשים בעלות 12-0 שנות לימוד 90% 80% 70% 60% 50% 40% נשים יהודיות נשים ערביות 30% 20% 10% 0% מקור: עיבודים מסקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השוואה לאוכלוסיות ולמשקים אחרים כדי לבחון את מידת חריגותו של פרופיל ההשתתפות-על-פני-החיים של הגברים הערבים בישראל חשוב להשוות אותו לפרופילי ההשתתפות באוכלוסיות ומשקים אחרים. תרשים 7 משווה את נתוני סקר כוח אדם 2005 של הערבים לנתוני סקר כוח אדם 2005 ליהודים; תרשים 8 עושה זאת עם נתוני הסקר החברתי; תרשימים 9 א' ו- ' משווים אותם נתונים לנתוני סקר כוח אדם במספר מדינות מערביות ותרשימים 10 א' ו- 10 ב' משווים לנתוני סקרי כוח אדם במספר מדינות ערביות ומוסלמיות, לגביהן מצאנו נתונים. לבסוף, תרשים 11 מציג את נתוני סקר כוח אדם של יהודים, ערבים ופלשתינאים בשטחים לשנת שנה זו נבחרה משום שבה שוק העבודה הפלשתינאי טרם חווה את הזעזועים של שתי האינתיפאדות והסגרים הביטחוניים. 17

18 תרשים 7: שיעורי השתתפות על פי גיל, % 90% 80% 70% 60% 50% גברים יהודים נשים יהודיות גברים ערבים נשים ערביות 40% 30% 20% 10% 0% מקור: עיבודים מסקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תרשים 8: שיעורי השתתפות על פי גיל, % 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0% גברים יהודים נשים יהודיות גברים ערבים נשים ערביות מקור: עיבודים מהסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,

19 תרשים 9 א': שיעורי השתתפות בהשוואה עולמית על פי גיל גברים, ערבים ישראלים ארצות הברית גרמניה צרפת איטליה אחוזים [20-24] [25-29] [30-34] [35-39] [40-44] [45-49] [50-54] [55-59] [60-64] [65-69] [70-74] מקור: סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2005;. תרשים 9 ב': שיעורי השתתפות בהשוואה בינלאומית על פי גיל נשים, ערביות ישראליות ארצות הברית גרמניה צרפת איטליה אחוזים [20-24] [25-29] [30-34] [35-39] [40-44] [45-49] [50-54] [55-59] [60-64] [65-69] [70-74] מקור: סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2005;. 19

20 תרשים 10 א': שיעורי השתתפות בהשוואה בינלאומית בין מדינות מוסלמיות וערביות על פי גיל גברים, ערבים ישראליים ירדן תורכיה אינדונזיה סוריה אירן רש"פ אחוזים 0 [20-24] [25-29] [30-34] [35-39] [40-44] [45-49] [50-54] [55-59] [60-64] [65-69] [70-74] מקור: סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2005; ; הלשכה הסטטיסטית האיראנית הרשות הפלשתינאית: ; ירדן - (DOS) The Hashemite Kingdom of Jordan Department of Statistics, סוריה - The Syrian Labour market, Findings from the 2003 Unemployment Survey. By: Pafo, Geir Ovenson and Pal Sletten. 20

21 תרשים 10 ב': שיעורי השתתפות בהשוואה בינלאומית בין מדינות מוסלמיות וערביות על פי גיל נשים, ערביות ישראליות ירדן תורכיה סוריה אירן רש"פ אינדונזיה אחוזים [20-24] [25-29] [30-34] [35-39] [40-44] [45-49] [50-54] [55-59] [60-64] [65-69] [70-74] מקור: סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2005; ; הלשכה הסטטיסטית האיראנית הרשות הפלשתינאית: ; ירדן - (DOS) The Hashemite Kingdom of Jordan Department of Statistics, סוריה - The Syrian Labour market, Findings from the 2003 Unemployment Survey. By: Pafo, Geir Ovenson and Pal Sletten. תרשים 11: השוואת שיעורי השתתפות בין גברים יהודים, ערבים ישראלים ופלשתינאים, שיעור השתתפות גברים פלשתינאים שיעור השתתפות גברים יהודים שיעור השתתפות גברים ערבים ישראלים אחוזים מקור: נתוני הגברים היהודים והערבים הישראלים נלקחו מסקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת נתוני הפלשתינאים נלקחו מסקר הלמ"ס: " , IN LABOUR FORCE SURVEYS."JA,SAMARIA AND GAZA הסקר עובד על ידי פרופסור.Angrist, Joshua נתוני סקר זה נמצאים במשמורת ה- ISDC ואנו מודים להם על עזרתם הרבה בעיבוד הנתונים. 21

22 מהתרשימים מצטיירת התמונה הבאה: שיעור ההשתתפות של גברים ערבים ישראלים נמוך מהשיעורים השוררים אצל גברים יהודים בארץ, גברים במדינות המערב, ואף גברים במדינות ערביות ובמדינות מוסלמיות אחרות. בקרב גברים ערבים ישראליים שיא שיעורי ההשתתפות הוא רק בשיעור של כ- 80% לעומת 90% ויותר במדינות אלו. פרופיל ההשתתפות של ערביי ישראל בולט בירידתו המהירה אחרי הגילים בכל המשקים האחרים רואים את פרופיל ההשתתפות הקלאסי ה"גבנוני",(hump-shaped) של עלייה, התייצבות וירידה על פני החיים. הירידה באירופה מתחילה אחרי הגילים 54-50, ובארה"ב מתחילה ירידה מודרגת יותר אחרי הגילים אצל ערביי ישראל ה"גבנון" קצר וחד יותר, וזאת גם ביחס לגברים פלשתינים בשטחים ולמדינות ערביות ומוסלמיות אחרות. אמנם, פרישה מוקדמת שכיחה גם בירדן ובתורכיה, אך שיעור ההשתתפות של הגברים בשתי מדינות אלו גבוה משמעותית מזה של הגברים ערביי ישראל. הירידה בשיעורי ההשתתפות של גברים ערביי ישראל בגיל צעיר יחסית בולטת גם בהשוואה לגברים פלשתינים בשטחים. בעוד שבשנת 1987 גברים ערביי ישראל פרשו כבר בגילאי 44-35, שיעורי ההשתתפות של גברים פלשתינים בשטחים המשיכו לעלות בקבוצת גיל זו והירידה החלה רק בגילאי שיעור ההשתתפות של הנשים הערביות בישראל נמוך בהשוואה לרמות השוררות במדינות המערביות ובקרב נשים יהודיות בישראל. עם זאת, דפוסי ההשתתפות של הנשים הערביות אינו שונה מהותית מן הדפוס הרווח במדינות ערביות ובמדינות מוסלמיות שונות. 3.6 שינוי בדפוסי ההשתתפות על פני זמן התרשימים בנספח מתארים את דפוסי ההשתתפות על פני מחזור החיים בשנים שונות. מתרשימים אלו עולה שהתופעה של פרישה מוקדמת מתקיימת לאורך שנים ואצל ילידי שנתונים שונים. בכל השנים ניכרת הפרישה המוקדמת של הגברים הערבים בהשוואה לגברים יהודים. אצל הנשים הערביות שיעורי ההשתתפות היו נמוכים בכל השנים. עם זאת, כפי שניתן לראות מתרשים 12, על פני השנים ניכרת מגמה של עלייה בשיעורי ההשתתפות עלייה הדרגתית בין הגילאים אך עדיין קיים פער הולך וגדל בהשוואה לנשים יהודיות. 22

23 תרשים 12: שיעור השתתפות לפי גיל של נשים ערביות לאורך השנים 40% 35% 30% % 20% 15% 10% 5% 0% מקור: עיבודים מסקרי כוח אדם. בשנים ערביה מוגדרת כנוצריה, מוסלמית או דרוזית אשר יבשת מוצאה אינה אירופה או אמריקה. בשנת 2005 ערביה מוגדרת לפי משתנה חדש מדוייק יותר שנמצא בסקר כוח אדם החל משנת

24 ב 2 4. הסבר דפוסי ההשתתפות של ערביי ישראל מקובל במחקר להסביר את דפוסי ההשתתפות בכוח העבודה בגורמים כגון גיל, השכלה, מצב משפחתי, מספר ילדים, הכנסת בני משק בית אחרים וכד'. התיאור לעיל מעלה מספר תופעות ייחודיות שיש להסבירן מעבר להסבר לפי הגורמים הללו. מה, אם כן, עשוי להסביר את דפוסי ההשתתפות שתוארו לעיל? בנוגע לגברים עולות מספר אפשרויות: (1) כפי שמראים תרשימ םי המצריכים כושר פיזי, 2 א' ו- ', גברים ערבים מועסקים בהיקף נרחב במשלחי יד ובענפים למשל בבניין ובחקלאות. לפיכך סביר לצפות שעם הירידה ביכולת הפיזית כבר במהלך שנות הארבעים לחיים, פוחתת ההשתתפות בתעסוקה מסוג זה. השיעור הגבוה של העובדים הזרים בארץ, מאפשר למעסיקים למצוא תחליף לאותם המועסקים שכושרם הפיזי ירד. נציין כי מהסקר החברתי עולה כי בקרב העובדים שפרשו מעבודה בעשר השנים האחרונות 54 אחוזים מהערבים ציינו מגבלה גופנית, נכות, או מחלה כסיבה לעזיבת מקום עבודתם האחרון, לעומת כ- 21 אחוזים מן היהודים; בדומה לכך, בקרב מחפשי העבודה, כ- 21 אחוזים מהערבים ציינו, כסיבה העיקרית לאי מציאת עבודה, מגבלה גופנית, נכות, או מחלה לעומת 6 אחוזים בלבד מן היהודים. כמו כן בקרב אנשים שציינו כי יש להם בעיית בריאות או בעיה פיזית כ- 88% מהערבים דיווחו כי היא מפריעה או מפריעה מאד בפעולות יומיומיות לעומת כ- 66% בקרב היהודים. מאמרים שונים מצביעים על בעיות בריאותיות קשות יותר בקרב המגזר הערבי. דהן (2007) מדווח שמוגבלות או מחלה היא הסיבה הדומיננטית אצל לא יהודים בדיווח עצמי של אי- ההשתתפות מלוחות 9-7 במאמרו עולה כי בין 70-50% מהלא-משתתפים הלא-יהודים מדווחים על מוגבלות או מחלה כסיבת אי-ההשתתפות. אחדות וגרא (2008) מדווחים שבקרב בני 50 ומעלה, 15.4% מהערבים רואים עצמם חולים או מוגבלים בהשוואה ל- 3.6% בקרב יהודים (לא עולים), לפי סקר 12. SHARE שמואלי (2008) מוצא, בשימוש באותם נתונים, כי הערבים מדווחים על בעיות בריאות חמורות יותר באופן מובהק בהשוואה ליהודים הוותיקים, כולל בתחום של מוגבלות בתפקוד יום-יומי. עם זאת בתחומים מסוימים של תפקוד יום-יומי כגון ראייה ושמיעה הם מדווחים על תפקוד יומי במובהק טוב יותר. הערבים מדווחים גם על קשיים גדולים יותר בנגישות לשירותי הבריאות. היכולת לקבל הכנסה מתמיכות ממשלתיות שונות מאפשרת לגברים לפרוש עם הירידה ביכולות הפיזיות. בארה"ב (2007,2003) Duggan Autor & עמדו על כך שהייתה ירידה בשיעור ההשתתפות עקב עלייה בתמיכה מתוכנית ה- Social Security Disability Insurance בקרב בני סקר הבריאות, ההזדקנות והפרישה שנערך החל משנת 2004 במדינות סקנדינביה ועד הים התיכון. איסוף הנתונים בישראל נעשה בשנים

25 ש: (2) ייתכן שהמבנה המשפחתי של משפחות ערביות והסביבה התרבותית מאפשר קבלת תמיכות בין-דוריות (מהילדים). מהסקר החברתי עולה כי שיעור הערבים הצעירים התומכים בהוריהם גבוה בהרבה מזה שבקרב האוכלוסייה היהודית, כפי שמוצג בלוח 3. לוח 3 יעור הילדים התומכים כספית בהוריהם סך הכל קבוצות גיל יהודים ערבים סה"כ 16.9% 3.2% 9.7% 15.5% 14.3% 13.1% 13.6% 11.9% 25.2% 6.0% 19.6% 25.2% 24.7% 19.7% 18.5% 11.7% 15.2% 2.5% 7.3% 13.0% 11.7% 11.6% 12.9% 12.0% מקור: עיבודים מהסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חיזוק להשערה מנתוני סקר ה- SHARE של תמיכות מהילדים כי במחקרו של גם למצוא ניתן ליטווין (2008) 40% בהשוואה לפחות מ- 30% אצל היהודים. המביא מהאוכלוסייה הערבית מדווחים על מגורים בין-דוריים בנוגע לנשים דעה רווחת היא שמחסומים תרבותיים מונעים השתתפות. כך מנגד, יש הטוענים שהמפתח להשתתפות הנמוכה של נשים הוא ההיצע המצומצם של מקומות עבודה עבור הנשים הערביות והשכר הנמוך המוצע להן (ראו גם ברהם, 1995). יש לציין כי הנתונים מראים על עלייה משמעותית בהשכלה בקרב קבוצות נשים מסוימות. מכאן ניתן לחשוב על ההשערה הבאה שניתן לבדוק אותה בכלים אקונומטריים: נשים ערביות עשויות להיות "מודרניות" או "מסורתיות". הנשים "המודרניות" תתאפיינה במאפיינים של אישה מערבית בת-זמננו, ובכלל זה השכלה גבוהה והשתתפות גבוהה. שני היבטים "למודרניות": האחד מתייחס לתרבות ולמנטאליות והשני לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות ("ידע מודרני"). כמובן שיש קשר בין שניהם. אפשר לבחון עד 13 כמה משתני "המודרניות" משפיעים על ההשתתפות במובחן ממשתנים נוספים ובהם השכר ההשפעה שיש ל"מודרניות" על היצע העבודה של נשים בכלל נדונה בעבודות שונות. כך למשל מצאה ליפשיץ (2004), בכל הסימולציות שהריצה, כי נשים "מודרניות" (שהוגדרו כמשתייכות למשפחה שבה שני בני הזוג נתפסים כשווים) משתתפות יותר מנשים "קלאסיות" (המשתייכות למשפחות שבהן הגבר הוא המפרנס הראשי). ראה גם.Eckstein and Lifshitz (2009)

26 (2007) Smits Spierings and בחנו את שיעורי ההשתתפות של מעל 50,000 נשים ערביות במצרים, ירדן, סוריה, מרוקו וטוניס ומצאו כי נשים ערביות מודרניות משתתפות יותר בשוק העבודה. עם זאת, מהמחקר גם עולה שהגורמים התרבותיים אינם הגורמים היחידים המשפיעים על השתתפות בכוח העבודה של נשים ערביות. בנוסף לגורמים הנ"ל ניתן לחשוב גם שדפוסי ההשתתפות של הערבים הישראלים מושפעים מההשתתפות של קבוצות אחרות בשוק העבודה, כגון עובדים פלשתינים, עובדים זרים לא- פלשתינים, ועובדים יהודים בעלי השכלה נמוכה. 26

27 5. אמידת ההשתתפות בשוק העבודה מהם הגורמים המסבירים השתתפות? בסעיף זה נבחן את משוואת ההשתתפות. הסעיף יציג מודל השתתפות (5.1), משוואת ההשתתפות הנובעת ממנו (5.2), ידון בקצרה במתודולוגיה האמפירית ובנתונים (5.3) ויביא את תוצאות האמידה (5.4). משמעות הממצאים נדונה בסעיף הבא. 5.1 מודל השתתפות 14 קיימת ספרות ענפה בנוגע להשתתפות בשוק העבודה. להלן מודל בסיסי הנפוץ בספרות הזו. המודל מפורט ב- (2008) MaCurdy.Blundell and לפרט פונקצית תועלת קווזי-קעורה העולה בתצרוכת את תועלתו כדלקמן: (c) max U ( c, l, v ) l i + i + i (1) ובפנאי (l). בעיית הפרט היא למכסם s.t. c = y + w h i i i i (2) hi + li = T c 0 h 0 (3) U כאשר היא פונקצית התועלת, נצפות או בלתי נצפות ועשויות לכלול גורמים תרבותיים. v הוא וקטור של תכונות הפרט. תכונות אלו עשויות להיות w הוא שכר לשעה, ממקורות אחרים, T הוא סך השעות לרשות הפרט ו- h הוא מספר שעות העבודה. y היא הכנסה פתרון בעיה זו מניב היצע שעות עבודה h כפונקציה חיובית של w ושלילית של y וכפונקציה של וקטור התכונות. v i h i = h ( w, y, v ) i i + i i (4) החלטת ההשתתפות p i { h h 0 } p = > i 1 i i (5) נתונה על ידי: 0 h i הפרט משתתף i, h i שעות העבודה שהפרט כאשר המשתנה רוצה לעבוד, הוא מעל סף מסוים, ( p i = 1) אחרת הפרט אינו משתתף נגזרים מניסוח פונקציות התועלת; 0 h i ו- h i. ( p i = 0) 14 לדיון נרחב ראה (2007) Meghir ;Blundell, MaCurdy and במיוחד סעיף 2 במאמר זה. 27

28 ,Blundell, MaCurdy and Meghir (2007) לדיון בצורות פונקציונאליות שונות ראה בפרט עמודים 4,676-4, משוואת השתתפות 0 : h i ו- h h i נאמץ צורות פונקציונאליות כדלקמן עבור שעות העבודה הרצויות לפרט נתונות על ידי i = 0 + z1δ w i 1+ ln iδ 2 + ln yiδ 3 δ + ς i (6) z 1i הוא קבוע; δ 0 הוא וקטור משתנים מסבירים אקסוגניים, כגון מין, גיל, מצב משפחתי וכו'; ln y i הוא לוג השכר המוצע לפרט; הוא לוג ההכנסה של הפרט ממקורות אחרים (כלומר ln w i.δ 1 δ 2 ו- δ 3 והוקטור,δ 0 לא מעבודה). ς i מייצג תכונות לא נצפות. הפרמטרים במשוואה הם h 0 i 0 h i נתון על ידי: γ γ γ γ + ξ = 0 + z1 i 1+ ln wi 2 + ln yi 3 i הסף (7) γ 2 γ 1 כאשר הוא וקטור פרמטרים שאינו זהה בהכרח ל-,δ 1 γ 0 הוא קבוע, γ 3 הם פרמטרים, ו- ξ i הן תכונות לא נצפות. ו- z 1 δ 0 v i נציין כי וקטור התכונות נתפס במשוואות (6) ו-( 7 ) ע"י הקבועים γ, 0 על ידי הוקטור ו- z 1 ς i וע"י הביטויים הבלתי נצפים כדלקמן: ξ. i נציין גם כי ניתן לפרק את הוקטור ו- לשני מרכיבים C z i D C [ z z ] z1 i = 1i, 1i D z t (8) כאשר כולל השכלה ומשתנים דמוגרפיים ו- כולל משתני תרבות. i { h h 0 } p = > 1 i i p i החלטת ההשתתפות (9) נתונה אפוא ע"י המשוואה: { δ + z δ + ln wδ + ln yδ + ζ > γ + z γ + ln wγ + yγ + ξ } = i 1 i 2 i 3 i 0 1 i 1 i 2 ln i 3 i עבור הלא-משתתפים השכר אינו נצפה ולכן נניח: ln w θ θ θ + ω i = 0 + z1 i 1+ z2i 2 i (10) θ 1 θ 0 הוא פרמטר, הוא וקטור משתנים אקסוגניים, ו- θ 2 הם וקטורים של פרמטרים z 2i כאשר ω i הן תכונות לא נצפות. לגבי המשתנה הכנסה אחרת נניח כי הוא נקבע על ידי: ו- ln y = ( ) + χ i z i i (11) 28

29 א 4 ב 4 ד 4 ג 4 ] z [ z, z כאשר zi = 1 i 2i, 3i לעיל והן משתנים אקסוגניים נוספים χ i כלומר וקטור של משתנים אקסוגניים הכולל הן את המשתנים שנזכרו. z 3i הן תכונות לא נצפות. לפיכך, בשילוב של משוואות (9), (10) ו-( 11 ) ההשתתפות נתונה על ידי: p { β + z β + z β + z β + u 0} i = 1 0 1i 1 2i 2 3i 3 i > (12) כאשר β 2, β 1 β 0 הוא פרמטר, ו- β 3 הם וקטורים של פרמטרים, הוקטורים z1 i, z2i, z3 i u i הן תכונות בלתי נצפות. מוגדרים כנ"ל ו- משוואה זו ניתנת לאמידה בצורות שונות, נצפות. להלן נאמוד אותה בשיטת.probit התלויות בהנחות לגבי התפלגויות התכונות הלא- 5.3 המתודולוגיה האמפירית והנתונים האמידה מתייחסת למשוואה (12). הנתונים לקוחים מסקרי כוח אדם או מהסקר החברתי לשנת 2005, כפי שתואר בסעיף 3.1 לעיל. הרגרסיות הבסיסיות עושות שימוש בנתוני סקר כוח אדם; כאשר התווספו למשוואות משתני תרבות נעשה שימוש בסקר החברתי במקום בסקר כוח אדם. 5.4 תוצאות האמידה ממצאי רגרסיות השתתפות לפי סקר כוח אדם מדווחים 4 לוחות על תוצאות רגרסיות פרוביט להשתתפות בכוח העבודה. מובאת (1) בטור רגרסיה פשוטה עם שני משתנים מסבירים גיל והשכלה (בקבוצות). בטור (2) נוספים למשתנים אלו גם המשתנים מצב משפחתי, נוספים במשק הבית ודת (אצל הערבים). מתייחס לגברים ערבים ו- מספר נפשות במשק הבית, ' מתייחס לגברים יהודים, אזור מגורים, מספר מפרנסים ' לנשים יהודיות; ' ' לנשים ערביות. מטרה אחת של הניתוח היא להבין מהם הגורמים המסבירים את ההשתתפות של הגברים הערבים והנשים הערביות. מטרה שנייה היא להשוות את הממצאים הללו למצב אצל היהודים. 29

30 לוח 4 א' רגרסיית השתתפות בכוח העבודה - גברים יהודים מעל גיל 20 מקדם טור 1 סטיית תקן מקדם טור 2 סטיית תקן משתנה קבוצות גיל (ביקורת: 35-39) שנות לימוד (ביקורת: 11-12) מצב משפחתי (ביקורת: נשוי) פרוד גרוש אלמן רווק מספר נפשות במשק הבית (ביקורת: 4) מחוז (ביקורת: מרכז) ירושלים צפון חיפה תל אביב דרום ישע יש מפרנסים אחרים במשק הבית (ביקורת: אין) קבוע מספר תצפיות F סטטיסטי F < Prob מסמל רמת מובהקות של 10%, מסמל רמת מובהקות של 5%, מסמל רמת מובהקות של 1%. מקור: סקר כוח אדם רגרסיות השתתפות בכוח העבודה: 1 -השתתף בכוח העבודה, 0 -לא השתתף בכוח העבודה.

31 לוח 4 ב' רגרסיית השתתפות בכוח העבודה - נשים יהודיות מעל גיל 20 טור 2 סטיית תקן משתנה קבוצות גיל (ביקורת: 35-39) מקדם טור 1 סטיית תקן מקדם שנות לימוד (ביקורת: 11-12) מצב משפחתי (ביקורת: נשואה) פרודה גרושה אלמנה רווקה מספר נפשות במשק הבית (ביקורת: 4) מחוז (ביקורת: מרכז) ירושלים צפון חיפה תל אביב דרום ישע יש מפרנסים אחרים במשק הבית (ביקורת: אין) 1 2+ קבוע מספר תצפיות F סטטיסטי F < Prob מסמל רמת מובהקות של 10%, מסמל רמת מובהקות של 5%, מסמל רמת מובהקות של 1%. מקור: סקר כוח אדם רגרסיות השתתפות בכוח העבודה: 1 -השתתפה בכוח העבודה, 0 -לא השתתפה בכוח העבודה. 31

32 משתנה קבוצות גיל (ביקורת: 35-39) לוח 4 ג' רגרסיית השתתפות בכוח העבודה - גברים ערבים מעל גיל 20 מקדם טור 1 סטיית תקן מקדם טור 2 סטיית תקן שנות לימוד (ביקורת: 11-12) מצב משפחתי (ביקורת: נשוי) פרוד גרוש אלמן רווק מספר נפשות במשק הבית (ביקורת: 4) מחוז (ביקורת: מרכז) ירושלים צפון חיפה תל אביב דרום יש מפרנסים אחרים במשק הבית (ביקורת: אין) 1 2+ דת (ביקורת: מוסלמי) נוצרי דרוזי קבוע מספר תצפיות F סטטיסטי F < Prob מסמל רמת מובהקות של 10%, מסמל רמת מובהקות של 5%, מסמל רמת מובהקות של 1%. מקור: סקר כוח אדם רגרסיות השתתפות בכוח העבודה: 1 -השתתף בכוח העבודה, 0 -לא השתתף בכוח העבודה. 32

33 לוח 4 ד' רגרסיית השתתפות בכוח העבודה - נשים ערביות מעל גיל 20 משתנה קבוצות גיל (ביקורת: 35-39) מקדם טור 1 סטיית תקן מקדם טור 2 סטיית תקן שנות לימוד (ביקורת: 11-12) מצב משפחתי (ביקורת: נשואה) פרודה גרושה אלמנה רווקה מספר נפשות במשק הבית (ביקורת: 4) מחוז (ביקורת: מרכז) ירושלים צפון חיפה תל אביב דרום יש מפרנסים אחרים במשק הבית (ביקורת: אין) 1 2+ דת (ביקורת: מוסלמית) נוצרית דרוזית קבוע מספר תצפיות F סטטיסטי F < Prob מסמל רמת מובהקות של 10%, מסמל רמת מובהקות של 5%, מסמל רמת מובהקות של 1%. מקור: סקר כוח אדם רגרסיות השתתפות בכוח העבודה: 1 -השתתפה בכוח העבודה, 0 -לא השתתפה בכוח העבודה. 33

34 הממצאים העיקריים הם כדלקמן: מקדמי קבוצות הגיל מתווים פרופיל עולה ואחר כך יורד על פני מחזור החיים, בדומה לשיעורי ההשתתפות בתרשים.5 כלומר גם תוך שימוש במשתנים מפקחים, פרופיל ההשתתפות על פני מחזור החיים הוא בתוואי המתואר. תרשים 13 מתאר את מקדמי הגיל ברגרסיות ההשתתפות (מלוחות 4). גם כאן נראית הפרישה המוקדמת אצל גברים 15 ערבים. תרשים 13 א': מקדמי רגרסיית השתתפות לפי גיל - גברים יהודים ערבים יהודים עם 2 סטיות תקן ערבים עם 2 סטיות תקן קבוצות גיל (ביקורת: ) מקור: המקדמים לקוחים מרגרסיית השתתפות המוצגת בלוח 4 א' ולוח 4 ג' בטור 2. תרשים 13 ב': מקדמי רגרסיית השתתפות לפי גיל - נשים יהודיות ערביות יהודיות עם 2 סטיות תקן ערביות עם 2 סטיות תקן קבוצות גיל (ביקורת: 35-39) מקור: המקדמים לקוחים מרגרסיית השתתפות המוצגת בלוח 4 ב' ובלוח 4 ד' בטור הפרישה המוקדמת בקרב גברים ערבים התקבלה גם בהרצת רגרסיה משותפת ליהודים וערבים. 34

35 השפעת ההשכלה על ההשתתפות היא בדרך כלל חיובית כפי שניתן לצפות. יש תמורה להשכלה בשוק העבודה סיכויים למצוא עבודה ושכר פוטנציאלי גבוהים יותר ולפיכך גדל התמריץ להשתתפות. אולם בקרב גברים יהודים וערבים בקבוצת בעלי השכלה שנים מקבלת ההשכלה מקדם שלילי (בהשוואה לבעלי השכלה של שנות לימוד). ככל הנראה, הסיבה לכך היא כי רבים בקבוצה זו עדיין לומדים ולכן אינם משתתפים. גברים נשואים משתתפים יותר מגרושים, אלמנים ורווקים אך פרודים משתתפים יותר מהם. בקרב נשים יהודיות פרודות וגרושות משתתפות יותר מנשואות באופן מובהק; אין הבדל מובהק ביחס לאלמנות ורווקות. בקרב נשים ערביות גרושות ורווקות משתתפות יותר מנשואות באופן מובהק; אין הבדל מובהק בין שאר הקבוצות. ניתן להסביר את רוב הממצאים הללו בצרכי משק הבית לאור הרכבו. היותן של נשים ערביות גרושות ורווקות (מעל גיל מסוים) מרמזת שמדובר בנשים שאינן כה "מסורתיות". הממצאים לגבי שיעורי ההשתתפות גבוהים יותר בקרב נשים אלו עולים בקנה אחד עם התפיסה לפיה אשה "מודרנית" משתתפת יותר בכוח העבודה. שני משתנים נוספים מתייחסים גם הם לצרכי משק הבית: מספר המפרנסים הנוספים במשק הבית ומספר הנפשות במשק הבית. מספר המפרנסים הנוספים במשק הבית משפיע באופן חיובי על ההשתתפות. לכאורה ממצא זה הוא הפוך לממצא הנוגע למצב משפחתי כנ"ל שכן קיומם של מפרנסים נוספים במשק הבית מקטין את הצורך ביציאה לעבודה (השפעת הכנסה). עם זאת הוא כנראה משקף את הנטייה של אנשים להתחתן עם דומים להם (התאמה בין תכונות שוק העבודה 16 של בני הזוג ובכלל זה מתאם בהשכלה). משתנה נוסף בהקשר זה הוא מספר הנפשות במשק הבית. באשר למספר נפשות במשק הבית כאשר הוא גדול מאחד, הממצאים הם כדלקמן: בקרב היהודים (אצל הגברים והנשים) ובקרב נשים ערביות ההשתתפות קטנה עם מספר הנפשות. הקבוצות פרט לירידה בקרב הקבוצה עם 6-5 אצל גברים ערבים אין הבדל מובהק בין נפשות במשק הבית. לפיכך באופן כללי קטנה ההשתתפות עם הגידול במספר הנפשות. כיוון שמספר המפרנסים מופיע כמשתנה נפרד ברגרסיה, לא נתפסת כאן השפעה של מפרנסים אחרים. אצל נשים אפשר להבין את הממצאים כביטוי לכך שהאישה בוחרת לטפל בילדים במקום לצאת לשוק העבודה ובעלות גבוהה יחסית ליציאה לעבודה עלות הקשורה בסידור לילדים. כמו כן ייתכן שמספר רב של ילדים מתואם עם משתנה תרבותי; אצל הגברים, במשתנים האחרים. היהודים, בנוגע למשתנה אזור גיאוגרפי, ייתכן שהממצא גם הוא מתואם עם משתנה תרבותי שאיננו נתפס נמצא כי יש השפעה שלילית למגורים באזור הדרום בקרב כל הקבוצות; כנראה הדבר קשור בהימצאותן של אוכלוסיות חלשות (מבחינת מיומנויות שוק Flug and 16 ממצא דומה התקבל בעבודות שונות בישראל בהן הורצה רגרסיית השתתפות או תעסוקה. ראו למשל Kasir (Kaliner) 2003,

36 העבודה) באזור זה (למשל תושבי עיירות פיתוח ובדווים) אך גם בשל מיעוט יחסי של מקומות תעסוקה בדרום. בקרב היהודים, למגורים בירושלים השפעה שלילית, כנראה בעקבות ריכוז גבוה של חרדים. לבסוף, בקרב הערבים, הנוצרים משתתפים יותר בהשוואה למוסלמים ואילו הגברים הדרוזים פחות. בקרב הגברים הדרוזים, צה"ל ומערכת הביטחון משמשים מקור פרנסה חשוב בעיקר לצעירים, כתוצאה מכך רבים "נספרים" כלא-משתתפים בכוח העבודה האזרחי. גורם נוסף המשפיע על שיעורי ההשתתפות הנמוכים של הדרוזים הוא המיקום הגיאוגרפי של יישוביהם ורמת הפיתוח באזור מגוריהם. ממצאי רגרסיות השתתפות לפי הסקר החברתי ברגרסיות ההשתתפות לפי הסקר החברתי הוספנו לרגרסיות משתנים מסבירים הייחודים לסקר זה: מידת דתיות, יודע אנגלית, בעל רישיון נהיגה ומשתמש במחשב. 36

37 משתנה קבוצות גיל (ביקורת: 35-39) לוח 5 א' רגרסיית השתתפות בכוח העבודה - גברים מקדם גברים יהודים סטיית תקן מקדם גברים ערבים סטיית תקן מספר שנות לימוד (ביקורת: 11-12) מצב משפחתי (ביקורת: נשוי) פרוד גרוש אלמן רווק מספר נפשות במשק בית (ביקורת: 4) מחוז (ביקורת: מרכז) ירושלים צפון חיפה תל אביב דרום יש"ע מפרנסים נוספים (ביקורת: אין מפרנסים נוספים) מידת דתיות (ביקורת: לא דתי) דתי מאוד דתי לא כל כך דתי יודע אנגלית (ביקורת: לא יודע) בעל רישיון נהיגה (ביקורת: אין רישיון) משתמש במחשב (ביקורת: לא משתמש) דת (ביקורת: מוסלמי) נוצרי דרוזי קבוע מספר תצפיות F סטטיסטי F < Prob מסמל רמת מובהקות של 10%, מסמל רמת מובהקות של 5%, מסמל רמת מובהקות של 1%. 37

38 משתנה קבוצות גיל (ביקורת: 35-39) שנות לימוד (ביקורת: 11-12) מצב משפחתי (ביקורת: נשואה או אלמנה) פרודה או גרושה או רווקה יש מפרנסים אחרים במשק הבית (ביקורת: אין) מספר נפשות במשק הבית (ביקורת: 4) יודעת אנגלית (ביקורת: לא יודעת) בעלת רישיון נהיגה (ביקורת: אין רישיון) משתמשת במחשב (ביקורת: לא משתמשת) מידת שביעות הרצון מהתחבורה הציבורית באיזור המגורים (ביקורת: מרוצה מאוד או מרוצה) לא כל כך מרוצה או בכלל לא מרוצה לא משתמשת בתחבורה ציבורית קבוע מספר תצפיות ערך F סטטיסטי לוח 5 ב' רגרסיית השתתפות בכוח העבודה - נשים נשים יהודיות מקדם סטיית תקן נשים ערביות מקדם סטיית תקן Prob>F מסמל רמת מובהקות של 10%, מסמל רמת מובהקות של 5%, מסמל רמת מובהקות של 1%. מקור: סקר חברתי רגרסיות השתתפות בכוח העבודה: 1 -השתתפה בכוח העבודה, 0 -לא השתתפה בכוח העבודה. 38